החלטה בתיק בש"א 16852/06

1.         כללי

1.1        עניינה של המבקשנה נשוא ההחלטה הוא פיצויים בגין נזקי גוף שאירעו למבקש כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה לו, שעה שעבד אצל המשיבה 1 (להלן: " המשיבה"). לאחר התאונה, ערך האגף לפיקוח על העבודה חקירה וגבה לשם כך עדויות. בעמוד הראשון לעדויות נכתב כי בפני האגף עמד תחקיר פנימי של המשיבה, שנערך יום לאחר קרות התאונה הנטענת (להלן: " התחקיר"). המשיבה 2 הינה המבטחת של המשיבה.

            פנייה של המבקש למשיבה  להמציא לעיונו את התחקיר לא נענתה.

1.2        מונחת בפני בקשה לחייב את המשיבות לאפשר למבקש לעיין בתחקיר, זאת לאחר שבתגובה לבקשה למחיקת כתב ההגנה, נטען על ידן כי התחקיר נערך לצרכי משפט, ומכאן חסיונו.

2.         החלטות קודמות של בית המשפט

2.1        ביום 3.4.2006 הוגשה בקשה על ידי המבקש להורות על מחיקת כתב ההגנה לאור העובדה שטרם בוצע עיון ספציפי בתחקיר וכן לא הושלם המענה לשאלון שהופנה למשיבות. לאור תגובת המשיבות באשר לחסיונו של התחקיר, קבע כב' הרשם גלדשטין ביום 27.4.2006 כי " אין מקום למחיקת כתב ההגנה לאור תגובת הנתבעות" (להלן: " ההחלטה").

2.2        בנסיבות אלה הוריתי כי התחקיר יומצא בשלב זה לעיני בית המשפט בלבד. ב"כ המשיבות הגיש לעיוני במעטפה חתומה את דו"ח התחקיר הפנימי. דרך זו של הצגת מסמך חסוי לעיונו של בית המשפט, לשם הכרעה בשאלת החיסיון, הוכרה בפסיקה ענפה (ראה לענין זה רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי , פ"ד מז(5) 764; רע"א 10732/04 הלשטוק נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' , פ"ד נט(3) 283). חשיפת המסמך והאמור בו לעיני בית המשפט יש בהם כדי לשרת את הרחבת הגילוי וצימצום החסיונות המוטלים על מסמכים שונים. מן המסמכים לומד בית המשפט על חשיבות המסמך ביחס למסמכים אחרים ועל התועלת שיש בו להליך הנדון. כן בוחן בית המשפט את הנזק שעלול להיגרם מחשיפתו כמו גם המטרות שעמדו לנגד עורך המסמך שעה שהוכן (ראה לעניין זה רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו ). לאחר שעיינתי בתסקיר הצעתי לב"כ המשיבות שלא להתנגד למסירתו, הן לאור ההלכות והן לאור תוכנו, וזאת מבלי לגרוע מכל טענה. נכון למועד החלטתי זו, לא הוגשה כל עמדה מטעם ב"כ המשיבות, והגיעה העת ליתן החלטה.

3.         טענות המבקש

3.1               המבקש טוען כי לאור ההלכה הפסוקה יש להורות על חשיפת התחקיר. לטענתו, מטרת התחקיר שנערך יום לאחר קרות האירוע הייתה בדיקת נסיבות קרות התאונה ולצורך הפקת לקחים. מוסיף המבקש וטוען שאין לראות בתחקיר כאילו הוכן לצורך הליך משפטי, במיוחד שנערך מיד בסמוך לתאונה.

3.2               באשר לשאלת החיסיון מוסיף המבקש וטוען כי מסמכים שנטען שהוכנו לצורך הליך משפטי, נהנים מהגנה חלקית כפי שעולה מההלכה. (רע"א 235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי ), תוך שיש לאזן בין הצורך בחשיפת האמת לבין האינטרסים של הפרט והציבור בחשיפת המסמך.

4.         טענות המשיבות

4.1               המשיבות טוענות כי בהחלטה נדחתה למעשה הבקשה לגילוי התחקיר, וכי אם חפץ המבקש להשיג על ההחלטה, היה מקום להגיש עליה ערעור ולא לפנות בבקשה חדשה, שהיא בבחינת "מקצה שיפורים".

4.2               עוד עולה מתגובת המשיבות כי למרות ההלכות האחרונות, המשיבה הינה גוף פרטי שערך חקירה פנימית לאחר קרות האירוע, גם מתוך תכנון העתיד וכהכנה להליך משפטי עתידי, זאת במקביל לחקירת האירוע על ידי משרד העבודה. במצב דברים זה, מתוך צפייה סבירה שהאירוע יגרור הליך משפטי, הרי שיש להשאיר את התחקיר חסוי.

5.         דיון

5.1        תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") דנה בטענת חסיונם של מסמכים, ונותנת בידי בית המשפט כלי לעריכת איזון אינטרסים שנדרש שעה שמבוקשת חשיפת מסמך, כדלקמן:

"119. טענת חסיון

הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענה טענת חסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להעתר לבקשה לענין אותה שאלה או אותו מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו;אין האמור בזה בא לגרוע מזכותה של המדינה לסרב להראות מסמך."

ככלל, מסמכים שהוכנו על ידי מי מהצדדים כהכנה להליך משפטי, בין אם הוא תלוי ועומד ובין אם הוא צפוי, נהנים מחיסיון מפני גילוי, לאור ערך השמירה על אוטונומיית צד להכין את עמדתו במסגרת הליך משפטי ללא הפרעה (ראה לעניין זה ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169).  מדובר בחיסיון שהוא מקיף ורחב ביותר. החיסיון אם זאת, אינו חל על מסמכים שהוכנו במסגרת פעילות תקינה ורגילה, גם אם עשויה להיות לו רלבנטיות להליך שעשוי להתנהל, אלא רק על מסמך שניתן לראות בו כאילו הוכן לשם שימוש עיקרי במסגרת במסגרת הליכים משפטיים צפויים, ובית המשפט נדרש לזאלת הזיקה שבין המסמך למשפט הצפוי. (ראה לעניין זה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי , פ"ד מט(4) 54). 

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל  בע"מ נ' שירי דנן, שקבעה לעניין התכליות המונחות ביסוד החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת התדיינות משפטית:

"הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסון בפני גילוי...הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה... היקף התפרשותו של החיסיון ההלכתי על חומר הכנה למשפט חולש לא רק על חומר הכנה שנאסף שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם על חומר שהוכן בעת שהייתה קיימת הסתברות של ממש כי יתנהל משפט בעתיד. הכנת חומר בתנאים של צפי לקיומו של משפט מכניסה חומר זה בגדר חיסיון הילכתי. אולם על פי כלל החיסיון, נדרש כי גם טרם משפט, המסמך הוכן לצורך המשפט...התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה למשפט הם, איפוא, קיום צפי לניהול המשפט, והימצאות זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי..."